מה המשחק מלמד אותנו ולמה זה חשוב?
התרגיל ״חידת גוון״ מפתח קצת כמו ״מחבואים צלילים״ את היכולת שלנו להבחין בין גווני צלילים שונים, אבל! במשחק הזה אנחנו מנסים לזהות ולהבדיל בין גווני הקול של ילדי הקבוצה שלנו. תינוק לומד לזהות את גוון הקול של ההורים שלו בגיל מאוד מאוד מוקדם (ממש בשבועות הראשונים ויש יאמרו שאפילו ברחם).
הזיהוי של גוון הקול הוא אלמנט מאוד בסיסי ועמוק של היכרות ומעולה ליצירת היכרות עמוקה יותר בין ילדי הקבוצה – מה שבהמשך יכול גם להפוך להיכרות עם גווני צלילי הציפורים שסביבנו.
זיהוי גוון של צליל עונה לנו על השאלה העמוקה והגדולה ״מי זה?״ זה יוסי או משה? תמר או נורית? עורב או עורבני? פסנתר או גיטרה? וכו וכו וכו.
התרגיל הזה כמו תרגילי ההקשבה לגוון מפתח תשומת לב עמוקה ליסוד הבסיסי ביותר של הצליל והוא הגוון ומעמיק את ההיכרות ברמה החברתית דרך פיתוח של הקשבה ומודעות.
התאמה לגיל
מתאים לכל הגילאים מהגן ועד למבוגרים.
מתי מתאים
בפתיחת פעילות, בסיום פעילות, בכל זמן שרוצים להוריד את האנרגיה של הקבוצה, לעורר ריכוז והקשבה מוגברים ולפתוח את החושים.
מהלך התרגיל
- בוחרים ילד או ילדה שיהיו ״המקשיבים״, עליו יהיה לזהות את הילדים האחרים. המקשיב עומד לבדו במרכז המעגל, עם עיניים מכוסות ו.. ובכן, מקשיב.
- מחפשים עם העיניים ילד או ילדה שיהיו ״משמיעי הקול״ ואומרים להם להשמיע צליל.
- הצליל יכול להיות סתם קול מוזר, או משפט, או אפילו לבקש מהם לשיר מנגינה קטנה (ככה מתרגלים עם את היכולת שלהם לעמוד על במה מול כולם בלי שהם שמים לב).
- כדי לנטרל את העובדה שהילד שמקשיב עלול לזהות את הקול של הילד השני לפי המיקום שלו אפשר לסובב את המקשיב במקום כל שיר ש תחושת כיוון.
- לפני שהוא מוריד את כיסוי העיניים הוא מנסה לגלות לפי הקול מי היה הילד, ואז מחליפים למקשיב ומשמיע קול חדש.
- לעולם לא לתת לילדים שצועקים ״אני אני אני!״, למרות שהם מלאים במוטיבציה, אנחנו מנטרלים את מה שאנחנו רוצים ללמד אותם – שקט והקשבה. ליצור מצב שרק השקטים והקשובים ביותר מקבלים את הזכות להיות ״המקשיבים״ ו״משמיעי הקול״.
אפשרויות למתקדמים
- אחרי שהילדים כבר מכירים את הקול אחד של השני היטב, זיהוי לבדו כבר לא מספיק יאתגר אותם, לזה יש כמה פתרונות.
- להגיד למשמיעי הקול לעוות את הקול שלהם בכוונה.
- להגיד למשמיעי הקול שישמיעו צליל ממש ממש קצר.
- לתת לשני ילדים להשמיע קול בו זמנית ולנסות לזהות את שניהם – צריך שהם יעמדו כל אחד בצד אחר של הילד המקשיב כדי שיוכל להבחין ביניהם.
- ליצור רצף של משמיעי קול, ילד 1, ילד 2, וכן הלאה, הילד המקשיב שומע רצף של קולות של ילדים ואז צריך לענות ברצף של מי היה כל קול.
